אלטרנטיבה לשוק ההון המסורתי: האפיקים הפתוחים בפני משקיעים כשירים

שוקי ההון העולמיים הציגו בשנים האחרונות תנודתיות שלא נראתה כמותה זה עשור. שילוב של אינפלציה מתמשכת, מדיניות ריבית משתנה, מתחים גיאופוליטיים ומשברי שרשרת אספקה גרמו לבעלי הון להבין כי תיק השקעות המבוסס כולו על מניות ואיגרות חוב, חשוף לסיכון מערכתי גבוה משחשבו בעבר.

במציאות הזאת, השקעות אלטרנטיביות הפכו ממוצר נישה השמור לגופים מוסדיים, לרכיב מרכזי בתיקים של בעלי הון פרטיים בישראל ובעולם. הרגולציה הישראלית מאפשרת למשקיעים כשירים גישה לאסטרטגיות שבעבר היו זמינות רק לחברות ביטוח, לקרנות פנסיה ולמשפחות עתירות הון, וכך הולך ומתרחב מעגל הפעילות באפיקים שצברו תאוצה משמעותית בעשור האחרון.

למה בעלי הון פונים אל מחוץ לבורסה

הסיבה המרכזית נעוצה במושג הקורלציה. תוצאות שוק ההון המסורתי מושפעות באופן ישיר מסנטימנט גלובלי, ממדיניות בנקים מרכזיים ומתנודות יומיות בנפח מסחר אדיר. בעת משבר, מניות ואיגרות חוב נוטות לרדת יחד, ובכך מייצרות תופעה מוכרת של פיזור מדומה. השקעות אלטרנטיביות, לעומת זאת, מבוססות על נכסים שערכם נגזר מתזרים מזומנים אמיתי, מחוזים ארוכי טווח או מתהליכי השבחה תפעוליים.

ירידה חדה במניות לא בהכרח גוררת ירידה זהה בשווי של נכס נדל״ן מניב, של תיק הלוואות פרטיות או של קרן תשתיות אנרגיה. בנוסף, האפיקים האלה מציעים פרמיית אי נזילות, שמהווה אחד הגורמים המרכזיים לתשואה העודפת שהם עשויים לייצר על פני זמן. המודל של קרנות ההון של אוניברסיטאות אמריקאיות גדולות, שמקצות יותר ממחצית הנכסים שלהן לאפיקים אלטרנטיביים, הפך לסטנדרט שהשפעתו ניכרת גם בקרב משקיעים פרטיים בישראל.

מגוון הסוגים של האפיקים הפתוחים בפני משקיעים כשירים

קטגוריית ההשקעות האלטרנטיביות איננה מקשה אחת אלא מטרייה רחבה הכוללת מספר משפחות נכסים שונות לחלוטין. בקצה האחד נמצאים נכסים ריאליים, ובהם נדל״ן מניב בתתי תחומים שונים, פרויקטי תשתית כמו תחבורה ואנרגיה, וקרקעות חקלאיות. בקצה השני נמצאים מכשירי חוב לא סחירים, כמו קרנות אשראי פרטי לחברות, קרנות הלוואות מגובות בנכסים והשקעות מתמחות במגוון תחומים נוספים.

בתווך פועלות קרנות הון פרטי הרוכשות חברות פרטיות לצורך השבחתן ומכירתן בעתיד, וקרנות גידור המפעילות אסטרטגיות מסחר מתוחכמות בשוקי המניות והחוב הסחירים. כל אפיק מציע פרופיל סיכון, אופק השקעה ומאפייני תזרים ייחודיים, מה שמאפשר התאמה מדויקת לצרכים של המשקיע ולהיקף הנכסים שברשותו. בנוסף, הפיזור הגיאוגרפי של ההשקעות, בין שוקי ישראל, ארצות הברית ואירופה, תורם להפחתת התלות בכלכלה מקומית מסוימת.

אשראי פרטי וקרנות חוב: הצמיחה המואצת של העשור

תחום האשראי הפרטי הפך לאחד מסיפורי ההצלחה הבולטים של עולם ההשקעות האלטרנטיביות. נתונים עדכניים מצביעים על כך שהיקף הנכסים המנוהלים בשוק החוב הפרטי העולמי עומד על כ-1.6 טריליון דולר, נתון המשקף שינוי מבני עמוק בשוק האשראי הגלובלי. הסיבה לכך נעוצה בנסיגת הבנקים המסחריים ממימון של פלחי שוק מסוימים בעקבות החמרת הרגולציה לאחר משבר 2008, מה שיצר הזדמנות עבור קרנות פרטיות לתפוס את הוואקום ולספק אשראי לחברות הזקוקות לו.

עבור המשקיע, האפיק מציע פוטנציאל תשואה הקרוב לעולם המניות אך בפרופיל סיכון של חוב, וכן תזרים מזומנים שוטף וקבוע יחסית. בסביבת ריבית גבוהה, ההשקעות האלה הוכיחו את עצמן כעוגן תשואה משמעותי, עם מרווחים נאים מעל הריבית חסרת הסיכון, וזכו לעניין גובר גם מצד גופים מוסדיים ישראליים שהגדילו את החשיפה אליהן בשנים האחרונות.

נדל״ן מניב, תשתיות וקרנות הון פרטי

נדל״ן מניב נותר אחד האפיקים הוותיקים והפופולריים בעולם ההשקעות האלטרנטיביות. השקעה בקרן נדל״ן מאפשרת חשיפה לתיק מגוון של נכסים מסחריים, לוגיסטיים ומגורים להשכרה, כאשר ההכנסה מבוססת על שכר דירה הצמוד למדד ועל פוטנציאל עליית ערך לאורך זמן. תחום התשתיות זוכה לתשומת לב גוברת, במיוחד בעקבות מגמת המעבר לאנרגיה מתחדשת והצורך הגלובלי בהשקעות עתק במערכי הולכה, ייצור ואחסון.

פרויקטים מסוג זה מתאפיינים בחוזים ארוכי טווח, לעיתים בגיבוי ממשלתי, ובתזרים יציב יחסית. קרנות הון פרטי, בתורן, מציעות חשיפה לחברות בשלבי צמיחה והבשלה, אם כי הן דורשות אופק השקעה ארוך של שבע עד עשר שנים ועשויות לייצר תשואות מהותיות בהתאם לרמת הסיכון. בעת בחירת קרן, חשוב לבחון לא רק את התשואה הצפויה אלא גם את איכות צוות הניהול, פיזור הנכסים והיסטוריית מנהל הקרן בעסקאות קודמות.

המסגרת הרגולטורית והדרישות הפיננסיות

לא כל אחד רשאי להשתתף בהשקעות האלה. הרגולציה הישראלית, באמצעות התוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, מגדירה במדויק מי יכול לקבל הצעות שאינן מלוות בתשקיף. נכון לעדכון של ינואר 2025, יחיד יוגדר כמשקיע כשיר אם שווי נכסיו הנזילים עולה על כ-9.4 מיליון שקל; אם הכנסתו השנתית עלתה על כ-1.4 מיליון שקל בכל אחת מהשנתיים האחרונות, או כ-2.1 מיליון שקל ברמת התא המשפחתי; או על פי מבחן משולב של נכסים בשווי כ-5.9 מיליון שקל לצד הכנסה שנתית של כ-705 אלף שקל.

הסיווג של משקיעים כשירים מבוסס על ההנחה שמי שעומד בתנאים האלה, מסוגל להעריך באופן עצמאי את הסיכונים הכרוכים בהשקעות מסוג זה ולהתמודד עם נזילות מוגבלת ועם אופק השקעה ארוך. הוכחת העמידה בתנאים מתבצעת באמצעות אישור של רואה חשבון, עורך דין או גורם מוסמך אחר, ומחייבת חידוש תקופתי לאורך הזמן.

בישראל פועלות מספר חברות בתחום ההשקעות האלטרנטיביות, ביניהן iFunds מבית אלטשולר שחם, המתמחה בהנגשת השקעות מסוג זה לבעלי הון העומדים בתנאי הסף הרגולטוריים, עם התאמה אישית של הפתרון לפרופיל הסיכון ולאופק ההשקעה של כל לקוח.

סיכום

האלטרנטיבה לשוק ההון המסורתי איננה תחליף, אלא רכיב משלים שמטרתו לשפר את פרופיל הסיכון תשואה של תיק ההשקעות הכולל. עבור משקיעים כשירים העומדים בתנאי הסף הרגולטוריים, נפתח עולם רחב של אפיקים, מאשראי פרטי ועד נדל״ן ותשתיות, המאפשר להתמודד טוב יותר עם תנודתיות גלובלית, להגן מפני אינפלציה ולייצר תזרים מזומנים יציב יחסית.

כמו בכל החלטה פיננסית מהותית, חשוב להבין את מאפייני האפיק לעומק, להכיר את צוות הניהול וההיסטוריה שלו, ולהתאים את ההחלטה לאופק ההשקעה האישי ולהיקף תיק הנכסים הכולל.

קרדיט לתמונה: pixabay